אתמולים אבודים: זיכרונותיה של ניצולה

אבא אבי אדם אודסה אוכל אותה אותו אותי אותם אותנו אחד אחי אחרי אחת איש אלא אמא אמי אנה אנשים אפילו באותו בבית בדרך בה בהם בו בובי בוקובינה בי בידי ביותר בית בכל במשך בני בעיני ברית המועצות בשעה בת בתור גרמנית דבר האחרים האלה הבית הבנתי הדודה הזאת הזה החיים היהודים היחיד היינו הייתי היתה היתומים הכול הלילה הללו המחנה הסוכנות היהודית הספר הצלחתי הרכבת הרצפה ואז ואני ועל זמן חורף חיים חשתי טרנסניסטריה יהודים יום יותר יידיש יכולתי ילדים ימים ישראל כאילו כבר כה כיצד כלל כלשהו כן כסף לארץ-ישראל לבית לה לו לי ללכת למצוא למרבה לעשות לעתים לצאת לראות מאחר מאתנו מבלי מדי מהם מהרה מזון מיד מים מכל מכן ממני ממש מן מעולם מפני מקום משפחתי מתוך נאלצו סוף עלי עלינו עץ עתה פי פעם פתאום צ'רנוביץ קודם קיבוץ קפריסין קשה ראיתי רב רומניה רוסית שאני שבו שהיה שהיו שלא שנים שעות תפוחי אדמה