פסיקתא זוטרתא: או רבתא ברם חזו האי ספרא

אדם אהרן אום אותה אותו אותם אחד אחת אינו איש אלא אלהיך אלהים אלו אלעזר אפילו ארץ אשה אתם בא בארץ בה בהם בהמה בו ביום בית בכל במסכת בן בני ישראל בקר בשר בת גדול דא דבר דברי דין דכתיב הארץ הזה היתה הכהן הכתוב העולם העם הקבה הקדוש ברוך הקדש הראשון הרי התורה ואומר ואחר ואין ואל ואם ואת וגו והוא והיה ויאמר וכו וכל וכן וכתיב ומה ונום ועל חלב טומאה טמא יהודה יום יי יין ימים כהן כן כענין שנאמר לאמר לה להביא להלן לו לי לך לכך לפי לרבות לשון מדבר מואב מיכן אמרו מים מכל מלך מלמד ממנו מן מעשה מפני מצוה מצות מצרים מקום משה נאמר נזיר סיני עליה עליהם עליו פי פס פרט רבי שאין שאינו שאם שאמר שבת שהוא שהיא שהיה שהיו שהרי שיהא שיש שכל שלא שמעון שנ שנאם שנאמר שנה שני שנים שתי תורה תל תלמוד תלמוד לומר